כל מחלה נובעת ממצב של חוסר מחילה

אנו מסוגלים לשנות את יחסנו כלפי העבר

העבר הסתיים ונחתם. איננו יכולים לשנות זאת כעת. אך אנו יכולים לשנות את מחשבותינו בנוגע לעבר. כמה מטופש יהיה זה מצדנו להעניש את עצמנו ברגע הנוכחי, מפני שמישהו פגע בנו בעבר הרחוק.

לעתים קרובות אני אומרת לאנשים בעלי דפוסים עמוקים של טינה: "אנא, התחילו לפוגג את הטינה עכשיו, כשעדיין קל, באופן יחסי, לעשות זאת. אל תחכו עד אשר ירחף מעליכם איום של סכין המנתחים, או כאשר תהיו על ערש דווי, כאשר ייתכן שתצטרכו להתמודד גם עם האימה."

כאשר אנו שרויים במצב של אימה, קשה מאוד למקד את מחשבותינו בעבודת הריפוי. תחילה עלינו להקדיש את הזמן להעלמת פחדינו.

אם נבחר להאמין כי אנו קרבנות חסרי ישע, וכי הכול חסר תקווה, יתמוך היקום באמונתנו זו, ומצבנו ילך ויידרדר, חיוני להשתחרר מרעיונות אוויליים, מיושנים ושליליים אלה, ומרעיונות אשר אינם תומכים בנו ואינם מזינים אותנו. אפילו האופן שבו אנו תופסים את מושג האל חייב לפעול למעננו ולא נגדנו.

על מנת להשתחרר מן העבר, אנו חייבים להיות מוכנים לסלוח

עלינו לבחור להשתחרר מן העבר ולסלוח לכול, כולל לנו עצמנו. ייתכן שאיננו יודעים כיצר כיצד לסלוח, וייתכן כי איננו רוצים לסלוח; אך עצם העובדה, כי אנו מכריזים על נכונותנו לסלוח, מתחילה את תהליך הריפוי. למען ריפוינו שלנו, חיוני כי נשתחרר מן העבר, ונמחל לכל.

"אני סולח, לך על כך שאינך כפי שרציתי כי תהיה.

אני מוחל, לך ומשחרר אותך."

הצהרה זו משחררת אותנו.

כל מחלה נובעת ממצב של

חוסר מחילה

בכל פעם שאנו חולים, עלינו לחקור את לבנו ולראות למי עלינו לסלוח.

הספר "קורס בניסים" קובע כי "כל מחלה נובעת ממצב של חוסר מחילה", וכי "בכל פעם שאנו חולים, עלינו להביט סביבנו כדי לראות למי עלינו לסלוח." לרעיון זה עליי להוסיף כי האדם, אשר לו אתה מתקשה ביותר לסלוח, הוא זה אשר ממנו אתה זקוק ביותר להשתחרר. מחילה פירושה לוותר, להרפות. אין לה כל קשר להצדקת התנהגות מסוימת. פירוש הסליחה הוא להרפות מן העניין כולו. איננו חייבים לדעת כיצד לסלוח. איננו צריכים אלא להיות נכונים לסלוח. היקום יטפל ב"כיצד".

אנחנו מיטיבים כל כך להבין את כאבנו שלנו. כמה קשה לרובנו להבין כי גם הם, תהא זהותם של אלה שלהם אנו זקוקים ביותר לסלוח אשר תהא, סבלו כאב. אנו חייבים להבין, כי הם עשו כמיטב יכולתם בעזרת ההבנה, המודעות והידע, אשר היו ברשותם באותה עת.

כאשר אנשים מגיעים אליי עם בעיה, לא באמת אכפת לי מהי - בריאות לקויה, העדר כסף, יחסים בלתי מספקים או יצירתיות חנוקה : אני מתמקדת בפעולותיי בדבר אחד בלבד, וזהו אהבת העצמי. גיליתי, כי כאשר אנו אכן אוהבים ומקבלים את עצמנו בדיוק כפי שהננו, כי אז הכול בחיינו מתפקד כהלכה. נדמה כי ניסים קטנים מתרחשים בכל מקום.

בריאותנו משתפרת, אנו מושכים יותר כסף, יחסינו הופכים מספקים הרבה יותר, ואנו מתחילים להביע את עצמנו בדרכים מספקות מבחינה יצירתית. נדמה כי כל זה מתרחש מבלי שננסה כלל.

יחס של אהבה ואישור כלפי עצמך, יצירת מרחב של ביטחון, רחישת אמון, אמונה בהיותך ראוי וקבלה עצמית ייצרו סדר חדש בנפשך, ייצרו מערכות יחסים אוהבות יותר בחייך, יאפשרו לך למצוא עבודה חדשה ומקום טוב יותר לחיות בו, ואפילו יאפשרו לך לייצב את משקל גופך באופן תקין. אנשים האוהבים את עצמם ואת גופם אינם מתעללים בעצמם או באחרים.

אישור עצמי וקבלה עצמית בהווה הם המפתחות העיקריים לשינויים חיוביים בכל תחומי חייך. להערכתי, מתחילה אהבת העצמי בהימנעות מוחלטת מהעברת ביקורת על עצמנו, תהא הסיבה אשר תהא. ביקורת נועלת אותנו אל תוך אותו דפוס עצמו, אשר אנו מנסים לשנות. הבנת עצמנו והתנהגות עדינה ואוהדת כלפי עצמנו מסייעות לנו להשתחרר מן הדפוס הבלתי רצוי. זכור כי אתה מבקר את עצמך מזה שנים, ללא הועיל. נסה לקבל את עצמך, וראה מה יקרה...

מתוך קטע מרתק שנקרא:

אמונותיי -לואיז ל.היי