על הלוקס ולגוס או עצם בולטת

למי שלא יודע שמה המקצועי הוא "בוהן קלובה".

"בוהן קלובה" היא מצב של סטייה של עצם המסרק הראשונה לכיוון מרכז הגוף וסטייה של הבוהן החוצה. לעתים הבוהן דוחפת את שאר האצבעות והן מתעוותות עד כי האצבע השנייה יכולה לעלות על הבוהן ו"לרכב" עליה.

המצבים והקונפליקטים שמביאים למצב של עצם בוהן בולטת בכף הרגל קשורים לכך שהרֶגֶל  מסמלת את אמא: אצבע הבוהן מסמלת קונפליקט בין הרצונות שלי לדרישות של אמא כפי שאפרט כאן :

*קושי לבטא את האגו שלי אל מול דרישותיה של אימא

*קונפליקט הקשור בסמכות של האימא. התנגדות לבקשות ולדרישות של אימא.

הייתי רוצה" להיפטר " מאמא שלי אבל אינני מסוגלת. היא

"השולטת ".

* אימא שלי שתלטנית ואינני יכול/ה שלא למלא אחר הוראותיה'.

אצבע אחת העולה על הסמוכה לה מסמלת תלות בדמות

סמכותית בחיי (אמא או אמא סימבולית).

בטיפול הביואורנומי נתמקד בעצם המסרק הראשונה,בבוהן,באצבע השנייה,בטראומות שגרמו לבעיה נעביר הליך עוצמתי שנקרא "כאב שבאהבה" בין האימא והדמויות המעורבות, ובניתוק תלות אנרגטית בין המטופל לאימו נחפש וננקה צלקת במוח שזוכרת את הטראומה או את הקשר הכואב והסבוך ,נטפל במרידיאן הכבד העובר בבוהן ובקונפליקטים הסוגרים אותו: פגיעה רגשית, כעס(כלפי חוץ או כלפי פנים) זעם, תוקפנות, תחושת מחסור,נאזן גם את מרידיאן הטחול העובר בבוהן שנוטה להיחלש עקב טראומות וקשיים נפשיים שלא עוכלו, צורך לרצות אחרים,מחשבות שליליות, דימוי עצמי נמוך, תחושת בושה,עצבות,אומללות,הססנות ותחושת מפסידנות.

יכולה לספר מנסיון אישי כמה שמידע זה מדוייק...לפני כמה חודשים התחילו לי כאבים חזקים באזור הבוהן השמאלית והיה נראה שהעצם מתחילה לבלוט ומנסה לטפס על העצם לידה ,זה היה קורה לי בעיקר בזמן הליכה שפתאום הכאב היה ממש מתחזק ,שמתי לב שבהרבה המקרים זה היה קורה כשהייתי עוברת ליד הבית של אימי {שנכון לכרגע גרה בבניין הסמוך אליי }עקב נסיוני הרב הבנתי שהתת מודע שלי מופעל יותר כשאני עוברת לידה ומרגיש ומזדהה עם מצב רגשי מאתגר שהיא היתה בו ,זאת מעבר לכך שזה לא סוד שהקשר ביננו היה מאד מתוח רב חיי ,לשמחתי דוקא בשנתיים האחרונות בהם הקוסמוס דאג להביא אותה לגור לידי ,הצלחתי לעשות המון עבודה של קבלה וסליחה על כל מה שלכאורה רציתי ולא קיבלתי ממנה כאמא ,רמת השפיטה והביקורת שלי אליה ירדה מ-100 ל 20 בערך {ואינשאאלה שאצליח לשמור על זה } אני הרבה פחות כאובה ומתוסכלת מאיך שהייתי כלפיה בעבר,הבנתי שבאמת יש סיבה לכך שבחרתי דוקא אותה כאמא בגלגול הזה ,וגם למדתי ליצור גבולות בריאים יותר בתוכי מול הכאב והסבל שלה ,בעבר באופן לא מודע הייתי כל הזמן בהזדהות ובלקיחת אחריות על מצבה הבריאותי והרגשי ,עברתי שיעור מעלף מול הנושא הזה של לקיחת אחריות וקושי בשמירה על גבולות מולה וגם מול הבן שלי...ונחשו מה קרה ? מעבר להקלה העצומה הרגשית שיש לי

הכאב בעצם נעלם לחלוטין והיא סוג של חזרה למקומה וכבר לא בולטת כפי שהיה לפני כמה חודשים ...

זוכרים מה אני תמיד אוהבת לצטט ?

**מי שמתבונן החוצה חולם -

מי שמתבונן פנימה מתעורר **

**גילוי והבנה של חוויה רגשית מובילה לתוצאה של תנועה חופשית ... **

**מה שלא צף במודע שלי יחזור כגורל **

זו בדיוק הסיבה שבגללה חשוב לטפל

בנושאים ורגשות מודחקים שנמצאים בתת המודע שלנו