שעורה הינה דלקת שכיחה בעפעפיים הנוצרת בשל זיהום חיידקי. הזיהום נגרם כאשר אחת מבלוטות השומן של העפעף נחסמת, ואין פתח יציאה להפרשה השומנית הנורמטיבית של העין; ההפרשה מצטברת בקצה התחתון של העפעף העליון או בעפעף התחתון. החסימה היא זיהומית וגורמים לה חיידקים שנמצאים על העור או חיידקים חיצוניים (בדרך כלל סטפילוקוקוס). מבחינת המוח ההישרדותי, שעורה היא פתרון "לסגור" את העיניים, לחסום את העיניים מלראות לכלוך וזוהמה בחייו של האדם. היות והשעורה פוגעת בעור של העפעפיים- והמוח ההישרדותי מפרש כל פרידה כפגיעה בעור, במקרה של שעורה מדובר בפרידה שלא עוכלה על-ידי ההורים, עוד טרום הלידה של הילד, ברצון לפרידה
של ההורים בעקבות מערכת יחסים קשה, קושי באינטימיות, קושי לקיים יחסי מין מהנים. בפרידה כואבת שהילד חווה מהוריו עם המעבר לפעוטון, גן, בית ספר, בתחושה שמשהו רקוב בחיים, בחברה ואני רוצה להיפתר ממנו להיפרד ממנו.
שאלות שנשאל בהקשר זה הן:
1. מה אינך מעוניין לראות יותר?
2. מי מההורים חווה פרידה בזמן ההיריון ולא הצליח לעכל אותה?
3. איזה חוויה של פרידה מההורים הייתה לך טראומטית?
4. האם ההורים חוו/ חווים בעיות בחיי הנישואין?
5. איזה מעברים היו קשים לך? מעבר לפעוטון? לגן? לבית הספר?
6. באילו נסיבות נאלצת להיפרד מאמא, מאבא?
בטיפול הביואורגונומי נטפל בפחדים
הנלווים לאירוע :
בפחד ממגע של בן הזוג
בפחד מפרידה.בפחד להיות ללא אמא.
בפחד לשחרר את מי שנפרדתי ממנו.
בפחד לוותר על השעורה
בפחד לראות את הריקבון
בפחד מפני החיידק שגרם לזיהום
נטפל בעפעף ,בריסים, בבלוטת השומן בעפעפיים שנחסמה:
בבלוטת התריס. נפתח את החסימה באמצעות צנתר אנרגטי.
נבצע הליך מדהים שנקרא :"כאב שבאהבה" בין המטופל לחיידק שגרם לשעורה-"כאב שבאהבה" בין המטופל להוריו / או לנוגעים בדבר.
לפני כשנתיים טיפלתי באישה שפיתחה שעורה אחרי שנפרדה מהכלב האהוב שלה בהמתת חסד ,בנוסף התברר לי שהיא חוותה קשיים בנושא של קירבה ואינטימיות בנישואין השניים שלה ,זאת לאחר שהתאלמנה ונישאה בשנית גם הקשר בבית בילדות
היה קר ומרוחק -לאחרונה אף נפלה למניה דיפרסיה עקב הקושי להכיל את כל הצער והאבל שהציפו אותה רגשית ,זאת אחרי שנים רבות של הדחקות וחוסר רצון לראות את המתרחש -העברתי אותה הליך שכלל איזונים אנרגטיים , שחררנו מתח רגשי מתת המודע שכלל מתח רב וישן שיצר הרבה חסימות ,תקיעות וקושי לתפקד שהגיע כבר לרמה הפיזית -כשפנתה אליי לא הצליחה לקום בבוקר ועקב כך החסירה הרבה ימי עבודה ,לאחר חודשיים בערך של טיפולים -כתבה לי שמצבה הפיזי והרגשי מאד השתפר ,הצליחה אפילו לצאת לחופשה בחו''ל שבה נהנתה מאד אחרי תקופה ארוכה של עצב ודיכאון ולסיכום רשמה לי כך
"תודה נורית יקרה על כל מה שעשית עבורי גרמת לי להבין שיום ללא חיוך הוא יום מבוזבז " {השעורה אגב עברה יום למחרת הטיפול בו עזרתי לה לראות את כל מה שניסתה להדחיק }
Comments